את השורות האלה אני כותבת בערב חג פורים. וכשחיפשתי כותרת מתאימה לתאור הנרקיסיסט הסמוי, לא יכולתי שלא לעשות את החיבור בין האישיות הנרקיסיסטית הסמויה לחג התחפושות.
כי זו בעצם כנראה מהותו של הנרקיסיסט הסמוי - העובדה שהוא לא נראה, במבט ראשון, שני ואפילו לא יותר - נרקיסיסט. כשנפגוש אותו לא נפגוש את הנרקיסיסטי הגרנדיוזי המרשים חברתית, הכריזמתי.
מה כן נראה?
קורבן של אירועים
אדם עם עבר טראומטי ומורכב פעמים רבות.
מישהו שהחיים לא זיהו את הפוטנציאל העצום שלו ופשוט לא נתנו לו הזדמנות.
ככה זה נראה עד שמכירים מקרוב, מתקרבים, נחשפים לגרנדיוזיות, לתחושה שמגיע לו יותר, לעלבונות היום יומיים.
זו גם הסיבה שאנשים טובים, אמפתיים, רגישים, פעמים רבות נופלים קורבן לתחפושת הזו, נכנסים לקשר קרוב עם הנרקיסיסט הסמוי, מתוך רצון להציל, להיות איתו בתוך הדרך המורכבות שהוא הולך, לעזור לו למצוא את הדרך החוצה. בלי לדעת שמאחורי הדמות הקורבנית, האומללה, הבטוחה שכל העולם נגדה מסתתר, בתחכום רב - בדיוק אותו נרקיסיסט.
כזה שחושב שהוא יותר מאחרים שמגיע לו יותר שאינו לוקח אחריות רק מפיל אותה על העולם שיקטין, יעליב ויזלזל ברגע שירגיש שאתה אצלו בכיס, שלא יהיה אמפתי באופן אמיתי לעולם שיבודד אותך מהסביבה ויהפוך את חייך לסבל מתמשך.
כל זה, ועוד, קיים אצל הנרקיסיסט הסמוי, אבל מופיע בצורה מעט אחרת. כך למשל הגרנריוזית הנרקיסיסטית אצל הנרקיסיסט הסמוי תבוא לידי ביטוי בתחושה שהוא טוב יותר מאחרים בתחום שבו הוא עוסק למשל, שאם רק היו נותנים לו הזדמנות הוא היה יכול להוכיח את זה. שהוא מוקף אידיוטים שמישהו קידם בטעות, ושהוא יותר חכם מכולם. כבר אמרנו?
ואגב, אם תנסו, בעדינות רבה, להציע לנרקיסיסט הסמוי לפעול, ליזום, להיות אמיץ מול נסיבות החיים, לקחת החלטה ולפעול - תזכו למקלחת של קיתונות ועלבונות ואפילו לזעם על כך שרמזתם שהוא לא בסדר מספיק, ושיש משהו שהוא אמור לעשות אחרת.
מערכות היחסים הזוגיות והקרובות האחרות של עם הנרקסיסיט הסמוי מאופיינות לכן בפגיעה רגשית גדולה מאד עבור הנפגע.
כי לא רק שהנרקיסיסט לא נראה נרקיסיסט אלא כקורבן בעצמו, לא רק שאתה חשוף לזלזול הקטנה, השפלה, יום יומית , העולם בחוץ בדרך כלל גם לא יאמין למה שאתה מתאר ועלול אפילו לתפוס אותך כפוגעני, כמי שלא יכול להיות אמפתי ולהבין את בן או בת הזוג הזקוקים לו כל כך.
במקרה הזה המשיכה היא הרבה פעמים ממקום של חמלה, של אמפתיה. הרצון להציל. לחזק את התפיסה שהם יכולים להצליח באמת, שהם מוכשרים. לצאת לעזרתם כלכלית, לעזור למצוא תפקיד טוב יותר, לעודד. והאמת היא שלפעמים זה מצליח, ולרגע יכול להיות מצב שבו נראה כאילו הצלחתם להציל אותם. אבל מהר מאד הם ימצאו את הדרך לחזור אל הספה, להתיישב עליה בנינוחות בעמדת הקורבן המועדפת ולהזכיר לך ששוב, הנה תראה, העולם לא הבין את גדולתם.