על אימהות נרקיסיסטיות והילדות היפות שלהן
כולנו מכירים בוודאי את האמא החורגת האיומה בסיפור שלגיה.
זו שהכי חשוב לי מהכל, הוא להיות יפה יותר מביתה החורגת. ובכלל להיות יותר ממנה בכל דבר.
והיא מוכנה, ואפילו שמחה לעשות כל מה שצריך כדי שהצורך הנרקיסיסטי פסיכופטי הזה שלה יתגשם כולל תפוחים רעילים וכיוצא בזה.
עד כאן אמהות חורגות וילדות יפות כשלג.
העניין הוא שבעזרתם של סיפורי אגדות כמו אלה, רובנו נוטים להאמין פחות שאמא ביולוגית, הכי רגילה שיש, לא מלכה, ולא כזו שמדברת עם מראות באופן יום יומי, יכולה להיות בדיוק כזו כשהיא בו זמנית נראית אמא טובה אוהבת ומפרגנת לחלוטין כלפי חוץ.
ובמפגשים שלי עם נשים יפות, בחיי יפות ממש, אני שוב ושוב נדהמת מהיכולות של האימהות האלה להקטין את הילדות היפות שלהן, להסביר להן בכל מיני דרכים בלי צורך במראות מדברות, שהן שם בשביל לספק צורך עבור האמא ולא להיפך, ולהוציא את הילדות היפות האלה לעולם כנשים בוגרות שיושבות מולי פיזית או בזום ומסבירות לי למה הן לא יפות.
"האף שלי, כשיהיה לי פעם כסף לניתוח אני אטפל בזה" הן יכולות לומר למשל
או "חמישה שישה קילו פחות, ואם רק הייתי פחות מתחברת למתוקים, יש מצב שהייתי נראית טוב, אבל לא ככה"
או אחד הטובים: "אני סבבה באמת, אני נראית טוב אבל יפה אני לא…."
ולא יעזור כמה שאני בקליניקה או אתם, כשתפגשו אותם ברחוב או סתם תצעקו עכשיו למסך ותנסו להסביר להן שזה ממש לא נכון. שהן יפות. מבפנים בוודאי, אבל גם מבחוץ,
האמא הלא חורגת, הנרקסיסטית, שהייתה מאוימת מהילדה היפה שנולדה לה כמעט מהרגע הראשון ברוב המקרים, עשתה עבודה של שנים, ועשתה אותה טוב ובמקצועיות כמו שאומר רוס בסדרה חברים כשהוא מנסה להסביר מי ההורים שלו ומה הם עשו למוניקה לאורך החיים.
אז מה כן אפשר לעשות ואיך אפשר לעזור לנשים היפות האלה להבין שהן כאלה?
כבר חוזרת לזה אבל רגע ברשותכם, רוצה לגעת שוב באמא רעילה הזו ולמה היא עושה את מה שהיא עושה לילדה שלה. קנאה ורצון להיות הכי יפה בממלכה הם הסברים יפים אבל רוצה רגע לרדת קצת יותר לעומק כדי שנבין באמת.
אז האמא הזו, שהרבה פעמים היא אישה יפה ומוצלחת בעצמה, גדלה גם היא איפה שהוא במקום כנראה פחות בריא.
מה שהיא לא עשתה זה לבחור לגשת להורות שלה בדרך אחרת,
אלא המשיכה את הדפוסים הבינ דוריים האלה של אימהות מתעללת גם לדור הבא.
והיא האמת עשתה את זה כמעט מהרגע הראשון,
משהו בגוף אצלה התנגד להורות הזו לילדה היפה שנולדה לה ומשם הדרך להקטנה, בקטנות ולפעמים ביותר גדולות הייתה סלולה וברורה. זה יכול להיות במבט מזלזל, חטוף שאחרים לא יראו בכללזה יכול להיות במילים ממשוזה יכול להיות סתם שהוא ממש לא סתם בהעדרות פיזית ונפשית מול הילדה.
והיא בעצמה כאמור עברה דברים לא פשוטים, וחוותה הורות, לפעמים מאבא ולפעמים מאמא, שנכנסה לה לכל תא בגוף והפכה את האוטומט שלה לכזה שחייב להקטין ולזלזל בילדה הזו, שאמורה לתת לה את מה שהיא לא קיבלה מהדור הקודם, את ההכרה בכמה היא חשובה, יפה, נהדרת, במרכז, כמובן כמובן על חשבון הילדה הזה שלא עשתה שום דבר רע, חוץ מלהיוולד לאמא הלא נכונה.
אז אם נחזור רגע לעיקר לילדה שעכשיו היא אישה יפה ונהדרת שלא מסוגלת לראות את עצמה בראי כמו שהיא. מה אפשר לעשות כדי לעזור לה?מה את יכולה לעשות עבור עצמך אם את הילדה הזו?מה אתה או אתם שחיים לצידה יכולים לעשות עבורה כדי לעזור?
ופה אני חוזרת כרגיל לענייני תוכנה ותכנות מחדש וגמילה מקורטיזול.
וסליחה על החזרתיות.
כי באמת בגדול זה הסיפור. כלומר הילדה היפה שתוכנתה להיות אספקה נרקיסיסטית לאמא רעילה בתרגול איטי סבלני, שימת לב למחשבות המחלישות שכבר נמצאות בתוכה, זיהוי שלהן ועצירה והחלפה שלהן במחשבות חדשות, לאט בסבלנות, יכולה לגמרי לשנות את התוכנה שיצרה בתוכה האמא הרעילה. להתחיל לדבר אל עצמה אחרת, להתחיל לגמול את הגוף שלה מהקורטיזול שהמחשבות הרעילות מייצרות. וכל יום קצת, צעד צעד, להרגיש טוב יותר,
להיות פגועה פחות ויום אחד, כן לגמרי ככה, לקום בבוקר, להביט במראה מראה שעל הקיר - ולומר לעצמה שהאף שלה ממש, אבל ממש, בסדר גמור.