זה נכון שעל פי אנה קרינינה "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה — אומללה בדרכה"
אבל בכאב גדול חשוב לומר ביחס למשפחות שבהם יש הורה נרקיסיסט - שלפעמים המצב הוא אחר, הדמיון בין המשפחות האומללות האלה מצמרר והתפקידים שילדי המשפחה מקבלים מההורה הרעיל או לוקחים לעצמם כטכניקת השרדות הם דומים להחריד.
למה זה קורה?
במשפחות שבהן יש הורה נרקיסיסט ורעיל הקו המנחה הוא הצורך שלו או שלה בשליטה מוחלטת. התפקידים שהילדים מקבלים, מאפשרים להורה הרעיל לשמור עליה באופן בלתי ניתן לערעור.
במקרים אחרים ההורה הוא לא זה שמכתיב את התפקיד, אבל הילד עצמו מבין שלקיחת התפקיד המסוים הזה ישמור עליו בתוך המשפחה וישאיר אותו "מועיל" עבור ההורה הפוגעני.
חשוב לדעת שהתפקידים יכולים להתחלף עם הגיל או לאור נסיבות משפחתיות. בהתאם לצורך של ההורה הרעיל, או לחרדת הנטישה של הילד. והחמור ביותר - כי הם נוטים, ללא טיפול ומודעות, לגרום לילדים הנפגעים להיתקע בתפקיד הזה בבגרות ולשחזר אותו במערכות יחסים אחרות.
חלוקת תפקידים
ישנן גרסאות שונות לשמות ולתאורים של התפקידים במשפחה רעילה, נצמדת כאן לאחד הטובים שבהם, על פי ד"ר רומני, מומחית עולמית בנושא נרקיסיזם, מתוך ספרה "זה לא אתם.:
1. ילד הזהב - הילד האהוב, הנבחר על ידי ההורה הרעיל. זה שעל ראשו מונח כתר יורש העצר הדמיוני אם תרצו. "זוכה" לתשומת לב לא פרופורציונית מצד ההורה הרעיל, ובכל זאת תחת מתקפה עוצמתית כשהוא רוצה לעשות משהו אחר.. ילד הזהב משקף את מה שההורה הרעיל רוצה שהם יהיו, עבור עצמו. לפעמים הוא מקבל יותר משאבים מאחרים, כמו חדר משלו, אבל הכל מותנה באספקה להורה. ילדים זהב אמפתיים נוטים להרגיש אשמה ואפילו בושה. ילדים פחות אמפתיים יכולים להפוך לנרקיסיסטיים בעצמם.
2. השעיר לעזאזל - זה הילד שמקבל את את הצד הפוגעני של ההורה הרעיל במלוא "תפארתו". אם זה היה התפקיד שלך כנראה האשימו אותך בהתנהגויות שלא עשית. הוטלו עליך הרבה משימות שחורות ועבודות בית, וסתם התקפי זעם אקראיים. . למה ילד מסויים נבחר לתפקיד הקשה הזה? פעמים רבות זה הילד שההורה רואה בו איום או פגיעות רבה. הילד הזה הופך להיות המוקד להטלת אשמה ובושה, וישנם מצבים בהם כל המשפחה משתפת פעולה עם המצב כדי להימנע מזעם נרקיסיסטי.
3. הילד העוזר - זה הילד ששומר על עצמו בטוח באמצעות עזרה רבה להורה הרעיל. טיפול בילדים אחרים, בבית, או אפילו הקשבה להורה. התפקיד מאפשר לו מצד אחד איזו שהיא תחושת שליטה במצב, אבל מצד שני מייצר תשישות ופגיעה נפשית. חשוב להבדיל בין מצבים בריאים שבהם הילד עוזר אבל מקבל את ההכרה אהבה ותמיכה לעומת התחושה של הילד העוזר במשפחה רעילה שהוא חייב לעשות את זה כדי לשרוד.
4. הילד המתקן/דיפלומט - הילד שתמיד מנסה לשמור על שלומם של כל חברי המשפחה. המניע הוא הגנה עצמית, חרדה או הגנה על אחרים. הילד הזה מודע לפיוז הקצר של ההורה הרעיל ויעשה הכל כדי להגן על עצמו ועל כולם. פעמים רבות ינסה להסיח את דעתו של ההורה הרעיל, ולהיות צעד אחד לפני כמה דבר שיכול לייצר את הזעם שלו. זה תפקיד מתיש ומייצר עוררות תמידית. בשם השקט והשלום גורם הילד הזה שלא באשמתו כמובן, לכולם לקבל את ההתנהגות הרעילה.
5. הילד הבלתי נראה - הילד הנשכח. זה שלא התעניינו בו ובצרכים שלו. ההורה לא שם לב אליו, לא שאל עליו. חוויה קשה של נטישה פסיכולוגית. חוויה שאת האחים האחרים כן ראו, תחושת "לא מספיק" אפילו מול השעיר לעזאזל למרבה האירוניה.
6. הילד אומר האמת - הילד הנבון שרואה את הרעילות כמו שהיא גם כשאינו יודע איך לקרוא לזה בשם. עצם הנוכחות של הילד הזה מייצרת בושה אצל ההורה. יכול לומר משהו בסגנון: "אמא לא אוהבת כשאנשים לא חושבים שהיא חכמה" ההורה ינסה להשתיק אותך אבל לא יוכל למנוע אותך מלראות מה קורה. דומה מאד לתפקיד"הילד בבגדי המלך החדשים" פעמים רבות הופך להיות הכבשה השחורה שההורה הרעיל ירצה שיעלם... פעמים רבות זה מה שהילד הזה עושה, מתרחק כמה שהוא יכול.
למה חשוב לדעת?
אוקי, אני שומעת אתכם אומרים. הבנו. חשבנו על זה, אנחנו יכולים בגדול לראות איזה ילד היינו אנחנו, איזה תפקיד או שילוב של תפקידים קיבלנו במשפחת הרעילה שבה גדלנו. אבל מה עושים עם זה? ואיך ממשיכים משם?
אז באמת קודם כל, באופן עצמי או בטיפול מכירים בזה. מבינים לעומק איך זה היה אצלכם. מה היה התפקיד שלכם, של אחים שלכם, של ההורה השני. נושמים לתוך זה נותנים לזה לשקוע. ומה אחר כך? שוב לאט בזהירות ומתוך זיהוי של מה אתם יכולים להכיל ומתי מבינים את הקשר בין התפקיד ההוא לבין החיים הנוכחיים. מבינים לעומק ברובד נוסף איך נראתה הפגיעה הנרקיסיסטית ואיך היא פגעה בכם בשונה מאחים אחרים במשפחה. ומתוך ההבנה הזו של ההשלכות של התפקיד שלכם על התפיסה העצמית, ערך עצמי, מערכות יחסים ואמון יוצאים לדרך של החלמה מותאמת אישית לפצעים שלכם.
חיבוק. בהצלחה.
רותי