זה אולי אחד האתגרים הכי משמעותיים של אנשים רגישים וקודיפנדנס (תלויים רגשית באחרים)
ההצפות.
כי זה מגיע כמו גל תופס תאוצה מציף מטביע
גורם לנו להרגיש חסרי אונים בלי יכולת לעשות שום דבר מולו.
זה קורה לאנשים רגישיםלילדים רגישים לפוסט טראומטיים
ליוצאי קשרים רעילים
לכל מי שמערכת העצבים והתגובות הרגשיות שלו עדינה יותר דרוכה ומתוחה יותר וזה באמת קשוח מאד.
עד כאן החדשות הכואבות
החדשות הטובות הן שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות.
שהעובדה שכולנו באיזה שהוא אופן מתמודדים עם טראומות שולחת עוד ועוד משלחות חיפוש למציאת מענה, הקלה ופתרון
ושהיום באמת יותר ויותר מבינים שזו לא גזרת גורל ושאפשר אחרת.
אז מה באמת אפשר לעשות
ואיך נראה האחרת הזה?
היום אני רוצה להתמקד בכלי אחד - הגברת הוודאות.
ומה זה אומר?
זה אומר שאנחנו מתבוננים בהצפות מזוית אחרתמונעת במידה רבה.
ושואלים את עצמנו, בכנות מתוך מחשבה ותשומת לבאיפה בסדר היום שלנו, בהתמודדויות ובאתגרים שכרגע מונחים לפנינו אנחנו יכולים לייצר יותר וודאות.
וזה אומר למשל - כמו שחשבנו יחד אמא לילדה רגישה ואני השבוע בקליניקה לעדכן אותה מראש מה שמים לה כל יום בסנדוויץ שהיא לוקחת לבית ספר.
וזה אומר עוד למשל אחד - כמו שהבנו יחד, לקוח מקסים ואני שבסדר היום שלו צריך להוסיף וודאות ביחס לשעת השינה והקימה.
וזה יכול להיות בעצם כל דבר
ובלבד שזו תהיה המטרה מול עינכם. הגברת הוודאות.
הפחתת העוררות של מערכת העצבים המתוחה גם ככה ושימת לב למקומות נוספים שבהם ניתן להוסיף ממנה עוד.
כדי להקל על התרגול מצרפת דף עבודה למעקב אישי אחרי אי וודאות ביום יום שלכם או של הילד/ים שלהם. מוזמנים לשתף ולהעביר הלאה.