הפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות גבולית היא, לתחושתי, אחת ההפרעות שלצד העובדה שהיא גורמת סבל רב, היא עצמה סובלת מיחסי ציבור בעייתיים מאד.
ולמה הכוונה?
קודם כל לשמה של ההפרעה. קופירייטינג גרוע מאד אם תרשו לי, שמקורו במחשבה שיש בהפרעה הזו משהו שמתיישב על הגבול מבחינת בוחן מציאות ופסיכוזה. אה מה מה, אצל רוב האנשים המילה גבולי מתקשרת דווקא לתחושה שהיא גבולית מבחינת עוצמת ההפרעה. וזה בפועל ממש לא המצב במקרה של הפרעת האישיות הזו.
אז קודם כל השם. אמרנו. ויש כבר היום קולות הקוראים לשינוי שמה של ההפרעה והתייחסות אליה כהפרעה בויסות הרגשי, או משהו בסגנון, ובכל מקרה להעניק לה שם שיסביר טוב יותר במה מדובר ולא יצור רושם מוטעה.
ומה עוד מורכב במיוחד בהפרעה הזו ומוציא לה שם בעייתי? ישנו גם הבלבול שנוטים לעשות בינה לבין אתגרים נפשיים אחרים למשל: פיצול אישיות - חולי נפשי מאד נדיר של מספר פרסונות בתוך אדם אחד. או הפרעה בי פולריות - הבאה לידי ביטוי במצב רוח כמו דיכאון ומצד שני ימים שלמים של מניה. בנוסף, אני חושבת או מרגישה כי קושי נוסף בהתמודדות עם אתגרי המצב הנפשי הזה, הוא הקושי של האדם ושל הסביבה להכיל את העוצמות שלה. את האינטנסיביות הרגשית, את האובדנות שלא פעם נלווית אליה, ואת תחושת חוסר האונים עד כדי כאב אצל הקרובים.
אז מהי כן הפרעת אישיות גבולית? להלן כמה הגדרות ונתונים:
העיקרון המרכזי של ההפרעה הוא תנודתיות רגשית מהירה וקיצונית מאד ולצורך אבחון צריכים להמצא חמישה מתוך תשעת המאפיינים הבאים:
כדאי להכיר גם 4 תתי סוגים של ההפרעה:
1. הפרעה בתפקוד גבוה "הפרעה שקטה" - ייאוש, פגיעות, חרדת נטישה, דיכאון. במצבים מאתגרים - הפנייה של הכעס פנימה. ניהול חיים מתפקדים. משיכה טבעית למקצועות טיפוליים.
2. היסטריוני - כשהויסות הרגשי מאד בעייתי, חיפוש תשומת לב, באופן פתייני, ילדותי. מאד קורבני.
3 המוחצן - הכועס, מתפרץ, תנודתי, מתקשה מאד להתמודד עם מתח.
4. הדיכאוני - ממוקד בהרס עצמי - דיבור פנימי פוגעני. קשה מאד לשינוי וטיפול.
למה זה קורה?
התשובה כמו פעמים רבות בעולם הטיפולי היא שילוב. במקרה הזה שילוב של נטייה ביולוגית וגנטיקה של רגישות יחד עם חוויות חיים מוקדמות. כלומר שילוב של רגישות גבוהה - והעדר תיקוף רגשי או אפילו המנעות והזנחה. מצבים אלה שבהם התקשורת משפחתית לא כוללת תמיכה וכנות, ויש בה מניפולציות רגשיות. ציניות. שיפוטיות. עלולים ליצור תחושה של העדר ביטחון ומכאן נוצרת חרדת הנטישה המשמעותית. מערכת משפחתית כזו שמתאפיינת בטיפול בשתיקה, התרחקות ועזיבה אפילו רק פסיכולוגית, היא המקור המרכזי להתפתחות הפרעת אישיות גבולית. מקור נוסף שנמצא פעמים רבות הוא באזור במח בשם האמיגדלה - שמעבד רגשות ומנחה את התגובה הרגשית שלנו - שאצל בעל הפרעת אישיות גבולית נמצא פעמים רבות מוגדל או פעיל יותר.
מה עושים? איך מתמודדים ומטפלים?
אוקי הבנו, אני שומעת אתכם אומרים.זו הפרעה אינטנסיבית מאד, מלווה לא אחת באובדנות. קוראים לה בשם בעייתי והיא מאובחנת באמצעות מקבץ סמפטומים ומקורה בשילוב לא מוצלח בין גנטיקה לסביבה. כל זה חשוב מאד כמובן.
אבל השאלה החשובה ביותר היא כמובן מה עושים? איך מתמודדים? מה ניתן לעשות בתור חברים, משפחה (החלק החיובי כמובן, לא המניפולטיבי והשיפוטי)? ומה יש לעולם הטיפול והייעוץ להציע? אתחיל עם בני המשפחה והחברים שצריכים לעבור בעצמם פעמים רבות מסע משמעותי כדי להתמודד עם המצב, מסע שכולל המון, ואני מתכוונת להמון המון, קבלה. מאמצים להבין, לא להאשים. לא להיות שיפוטי וביקורתי, וכן אני יודעת שזה מאתגר. מאד. אבל זו אחת התרופות החשובות ביותר. ומה עוד? מה יש לעולם הטיפולי להציע?
כאן דווקא יש לי בשורות משמעותיות מבחינת התפתחות עולם הטיפול ביחס להפרעת אישיות גבולית. ואני מתכוונת לגישה הטיפולית בשם -DBT טיפול דיאלקטי התנהגותי שפתחה מרשה לינהאן. גישה טיפולית כוללת ומעשית מאד שמשלבת טיפול פרטני, קבוצתי וגם מעקב שוטף. כולם מגוייסים לצורך מטרה מרכזית אחת - לימוד מיומנויות של ויסות רגשי, אימון, שיתוף והתמדה.
כמובן שגם במקרה הזה כמו מול אתגרי נפש מורכבים מאד גם טיפול תרופתי, פעילות גופנית, תזונה בריאה וכלים דומים אחרים שכולנו מכירים יכולים להקל מאד ולסייע. בהצלחה מקרב לב למתמודדים ולסובבים אותם - עם האתגר הלא פשוט הזה. מאמינה בכל ליבי שלצד ההפרעה חשוב תמיד לזכור שישנו אדם, ועוד יותר לזכור שיש מה לעשות ושיש לא מעט תקווה.