"שירה, תכירי את הרשימה שלי, רשימת 'האנשים שצריך לשכוח'. ככה קראתי לה ביום שהתחלתי לכתוב אותה,״ מיכל הסתכלה עליי והתיישבה שוב בכיסא שמולי, מוכנה להקריא את הרשימה הכתובה על דף צהוב ועייף, "היא ארוכה, אני מזהירה אותך מראש,״ הוסיפה. ״אני בטוחה שהיא לא ארוכה מספיק,״ אמרתי." מיכל ושירה הן חברות ילדות החולקות זיכרונות נעורים רגילים לצד חוויה טראומטית ולא רגילה כלל. חיבור מחודש בין השתיים נותן לשתי החברות הקרובות הזדמנות חוזרת להתמודד עם הפצע הצורב, שנותר פתוח, ולהתעמת עם העבר הכואב.